פסק-דין בתיק תא"מ 11085-08-11

לפניי תביעת שיבוב, בגין נזקים שנגרמו לרכב שביטחה התובעת מ.ר 6326069 (להלן " רכב התובעת"), בהתנגשות בינו לבין רכב שבו נהג הנתבע (להלן: "רכב הנתבע"), כאשר כל אחד טוען לאשמתו של האחר. רכב התובעת הוא רכב מסוג "ג'יפ" ורכב הנתבע הוא מסוג פז'ו. רכבו של הנתבע היה בבעלות בנו.

בהתאם להוראות פרק טז לתקנות סדר הדין האזרחי, פסק הדין יהיה קצר ותמציתי.

לגרסת התובעת, כפי שעולה מכתב התביעה ומעדות הנהג ברכב שביטחה התובעת (להלן: " הנהג"), בעת שהנהג נסע ישר בכביש הכניסה לירוחם, כביש בעל נתיב אחד, הגיח רכבו של הנתבע אשר היה בעצירה בצד ימין של הכביש, כאשר התכוון לבצע פניית פרסה, ותוך כדי חציית קו הפרדה רצוף הוא פגע ברכבה של התובעת תוך הסבת נזק לרכב התובעת, בצידו הימני.

הנהג העיד כי הוא לא יכול היה לבלום את רכבו מכיוון שזה היה כבר מאוחר מדי, וכן העיד כי  מיד לאחר האירוע, הנתבע אמר לו כי עשה טעות, ונתן לו את הפרטים.

עד תביעה נוסף, מר בורובקר גולן (להלן:" גולן") אשר ישב בכיסא שליד הנהג, העיד כי הוא מכיר את הנהג היכרות שטחית ואישר את גרסתו של נהג הרכב בנוגע לתאונה. גולן גם העיד כי כשירדו מהרכב,  הודה הנתבע ואמר "אני אשם, אני אשם" וכי מאחר ולנתבע אין ביטוח צד ג', יש לו אינטרס לשקר בעניין. לטענתו, לאחר התאונה הוא לא המשיך עם נהג הרכב לביתו של הנתבע אלא הלך ברגל הביתה.

הנתבע אישר בעדותו כי נהג ברכב המעורב בתאונה ובמועד התאונה, לגרסתו, ביקש לנסוע ישר על מנת לעשות קניות ולאסוף את נכדיו מהגן.

כעולה מכתב ההגנה, הוא נהג בנתיב שלו כאשר נהג רכבה של התובעת, אשר נהג במהירות גבוהה במקביל אליו, לפתע וללא כל סיבה הנראית לעין, סטה ימינה ופגע ברכבו של הנתבע. לטענת הנתבע, נהג הרכב גרם לנזק ברכבו, בחלק השמאלי הקדמי,  כך שאירוע התאונה התרחש בשל רשלנותו או חוסר זהירותו של הנהג הרכב התובעת. הנתבע מסר בעדותו כי על אף שמדובר בכביש דו סטרי, הנהג יכול היה לעקוף אותו משמאל, וכך הוא עשה, תוך שהוא משפשף את רכבו בצד שמאל. לטענתו, הוא לא ראה את רכבו של הנהג לפני שנפגע.

במהלך עדותו, התברר כי לצדו של הנתבע ישבה המחותנת שלו, הגב' גורגוב פאני (להלן:" פאני"), ולפיכך נקבע מועד דיון נוסף לשם שמיעת עדותה.  פאני אישרה את גרסתו של הנתבע כי התכוון לנסוע ישר על מנת להורידה ליד הסופר (שקם) ואחר כך להמשיך בנסיעתו. על פי עדותה, היא ניגשה לרכב התובעת אך לא ראתה כי נגרמו לו נזקים כלשהם.

בסיכומיה, מפנה התובעת לגרסאותיהם התואמות של עדיה וטוענת  שלא נסתרו כלל, לכך שהנזקים מתאימים לתיאור התאונה על ידי עדיה, לעומת התחמקויות הנתבע משאלות עליהם נשאל ולכך שהסתיר את העובדה שמישהי ישבה לידו בעת התאונה. בנוסף, טענה התובעת כי לנתבע אין ביטוח צד ג' על הרכב שברשותו ויש לו אינטרס מובהק בתוצאות ההליך, מה גם ששני עדי התביעה העידו שהנתבע עצמו אמר שהוא אשם. התובעת טענה גם כי נמצאו סתירות בעדותה של הגב' פאני.

למעשה, מונחות בפניי גרסאות סותרות, כאשר הצדדים והעדים דבקו בגרסותיהם.

שמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בעדויות מטעמם ובכתבי הטענות והחלטתי לדחות את התביעה.

הסתירה  בין שתי הגרסאות נוגעת ללה ליבה של המחלוקת שבין הצדדים ולא מצאתי כי גרסת מי מהצדדים עדיפה על פני חברתה, במובן זה שלא ניתן לדעת מהי הגרסה הנכונה בהתייחס לנסיבות התאונה. מטעם כל צד העידו שני עדים. העדויות של העדים מכל צד תאמו, בכל הפרטים המהותיים, האחת עם רעותה. שבתי והפכתי בעדויות, כמו גם במסמכים שהוגשו בראיה, לרבות התמונות של המכוניות, ולא עלה בידי למצוא כל תמיכה לגרסה זו או לאחרת.   

אני דוחה את טענת התובעת כי הנתבע התחמק בתשובותיו, וככל שכך התרשם ב"כ התובעת, סבורני כי הדבר נובע מקושיי שפה ולא ניסיון התחמקות. גם לא התרשמתי כי עלו סתירות בעדותה של הגב' פאני. הגב' פאני דבקה בגרסתו של הנתבע ובגרסתה היא.

אינני סבור כי יש לתת, בנסיבות העניין, משקל כלשהו לעובדה שלנתבע אין ביטוח המכסה נזק של צד שלישי. אין צורך לומר כי יתכנו מקרים בהם נהג רכב שלא רכש ביטוח כאמור, לא יהיה אשם בתאונה. בודאי אין בטיעון זה כדי להטות את כף המאזניים לטובתה של התובעת. 

דווקא מצאתי שני גורמים אשר, במידה מועטה, יש בהם כדי להטות את הכף לחובתה של התובע: האחד - עדותו של הנתבע לגבי הנזקים ברכבו, לפיה הנזק היה קל ותוקן בעזרת בן משפחה בכמה מכות פטיש, מול הפגיעה הגדולה יחסית ברכב התובעת. השני, ובאותו ההקשר, העבודה כי רכב התובעת נבדק על ידי השמאי שבוע לאחר התאונה.

התוצאה היא כי לכל הפחות, כפות המאזניים במקרה שבפניי מאוזנות. התובעת לא הצליחה לעמוד בנטל השכנוע המוטל עליה בהליך האזרחי, ולהראות כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הצד שכנגד. על כן, דין התביעה  להידחות.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של  3,500 ש"ח.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום 3 באפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: